כמו בהרבה תחומים אחרים האופנה קיימת גם ברפואה. כבר משנות ה- 60 הועלה הרעיון כי למידת החשיפה לאור השמש תפקיד בשכיחות מחלת הטרשת הנפוצה. אולם בשנים האחרונות אור הזרקורים הופנה שוב לעובדה מעניינת זאת.
מחקרי נדידה של אוכלוסיות הראו שהסיכון של מהגרים בריטים לחלות בטרשת נפוצה יורד באופן מכריע במידה והם מהגרים לאוסטרליה למשל.
ההגיון הפשוט אומר שרובנו נועדנו להיות חשופים לאור שמש, אולם בשל סיבות הקשורות לתעסוקה, הרגלי בריאות אליהם חונכנו שחשיפה מוגזמת מעלה סיכון לסרטן עור (ממצא ידוע שהוכח !), החשיפה לאור שמש הצטמצמה.
בשנים האחרונות, יותר ויותר מחקרים החלו לבדוק את הקשר והמעורבות של החומר המכונה ויטמין D .
ויטמין D הינה מולקולה שמיוצרת בעורנו לאחר חשיפה לעור השמש ופועלת בכל גופנו. הפעולה הידועה ביותר קשורה למשק הסידן והשפעה על חוזק העצמות בגוף (ילדים שלא מקבלים מספיק ויטמין D במזון, או נחשפים לשמש מפ,חים רככת). אולם בשנים האחרונות מוצאים השפעה רבה של הויטמין גם על מערכת החיסון ועוד תחומים. כיוון שקיימים קולטנים לויטמין D כמעט בכל תא בגוף השפעתו של הויטמין D יותר דומה להורמון בעצם!
אולם החשיפה לאור השמש כנראה איננה כל הסיפור, בנורבגיה למשל בערים בצפון המדינה שכיחות הטרשת הנפוצה נמוכה יותר מאשר למשל בסקוטלנד אשר ממוקמת דרומית יותר על פני כדור הארץ. עיר מאוד בולטת בשכיחות MS נמוכה בנורבגיה היא TROMSO. מאידך צריכת הדגים שם מאוד גבוהה…
ידוע כי דגי הים האלו עשירים מאוד בויטמין D. רמות ויטמין D אצל חולים שם נמצאו אף יותר גבוהות מאשר חולי MS בסקוטלנד. נתונים אלו מרמזים שיתכן ולשילוב של חשיפה לאור שמש וגם צריכת ויטמין D גבוהה במזון יש משמעות רבה יותר מאשר לכל אחד מהנתונים לבדו.
כאשר מסתכלים על המשוואה ובוחנים סיכון בריאותי, מחיר כלכלי , ותועלת אפשרית הרי ברור שבהבט המניעתי המחיר של נטילת ויטמין D יחסית זול, הסיכון הבריאותי בנטילתו קטן מאוד, והתועלת הצפויה יכולה להיות רבה. לעומת זאת הן העלות והן המחיר הכלכלי של החמרה של מחלת הטרשת הנפוצה וכן הופעת חולים חדשים בטרשת נפוצה עלולים להיות ניכרים.
ישנם אפילו מומחים שקראו בשנים האחרונות אף להעשרה של המזון בויטמין D בנסיון להפחית תחלואה בטרשת נפוצה על רקע נתונים אלו למשל.
עדיין יש לזכור שאין מדובר בסיבה לטרשת נפוצה, אלא גורם משפיע. ככל הנראה מדובר בשילוב של מס' רב של גורמים ובינהם אף ויטמין D, וחשיפה לאור שמש. לפיכך יש להדגיש שכנראה לא תושג מניעה מוחלטת לכל האנשים , אלא קיימת תקווה שחלק ניכר מהמקרים הינו בר מניעה.
שאלות נוספת שעולות הן – מתי נחוצה הרמה המיטבית של ויטמין D ? מהו השלב בחיים בו חשובה הרמה? האם בשלב עוברי לפני הלידה? האם בילדות? בבגרות ? האם חשובה רמה מיטבית בכלל לאחר גילוי המחלה אם כך בכלל ?
אם כן, לאחר הופעת המחלה אצל מטופל, כן ניצפו במספר מחקרים קשר בין רמת ויטמין D בדם לבין פרמטרים שונים של המחלה אצל המטופל.
למשל רמה נמוכה יותר בדם נמצאה קשורה יותר למדדים :
1. התקדמות רבה יותר של המחלה
2. התקפים חמורים יותר של דלקת בעצב הראיה.
3. פעילות מחלה ( כמות נגעים חדשים או התקפים קליניים של ממש) רבה יותר.
4. התקדמות מהירה יותר של המחלה מהתקף ראשון להתקף שני ( ובעצם ממצב של CIS למצב של MS )
5. תגובה פחות טובה אצל חולי MS לתרופות כמו בטאפרון , או גילניה.
6. עייפות ניכרת יותר ( FATIGUE)- נמצא כי נטילת ויטמין D הביאה להפחתה במדדי עייפות בחולי טרשת נפוצה בעבודה שנערכה במרכז לטרשת בתל-השומר.
שאלות רבות קיימות ותשובות ודאיות אין ממש כרגע וככל הנראה לא יהיו בעתיד הממש קרוב.
מומחים רבים בעולם סבורים כי בשל הקשר הנסיבתי של ויטמין D, וטרשת נפוצה , מומלץ לכל חולה עם טרשת נפוצה או אפילו התקף בודד של טרשת נפוצה – מה שמכונה בסלנג הנוירולוגי CIS-
Clinically Isolated Syndrome, ליטול תוסף מזון של ויטמין D3 במינון שיביא לרמה מיטבית של ויטמין D בדם.
ניתן אף יהיה לומר גם בהבט המניעה של טרשת נפוצה כי מוטב כי בני משפחה ובפרט אחים/אחיות של חולי טרשת נפוצה (שאמנם ברוב המקרים אינה בעלת מרכיב גנטי מכריע), יבדקו עם הרופא המטפל את נושא נטילת ויטמין D3 באופן קבוע בכדי להביאם לרמות טובות של ויטמין D בדם.
• ממליץ כי כל מטופל החולה בטרשת נפוצה יפנה לנוירולוג המומחה בטרשת נפוצה שמטפל בו בכדי להתאים לו טיפול מתאים ויוודא כי רמת ויטמין D בדם אצלו הינה טובה מאוד !
• על נשים הלוקות בטרשת נפוצה ובהריון להקפיד במיוחד על כך כיוון שרובן אינן מטופלות במהלך ההריון בטיפולים מונעים לטרשת נפוצה (ההריון להזכיר, לרוב מיטיב עם חולות טרשת נפוצה ובד"כ מתועדים הרבה פחות התקפים בהריון) ולויטמין D יכולה להיות השפעות ניכרת מיטיבה !
• יש להדגיש כי נטילת ויטמין D איננה תחליף לטיפול מונע תרופתי בחולי טרשת נפוצה אלא נדבך טיפולי נוסף!
• לשקול לתת לבני משפחה של מטופלים גם כן השלמת ויטמין D !!
מקורות:
1. Raghuwanshi A, et al. Vitamin D and multiple sclerosis. Journal of Cell Biochemistry. 2008;105:338.
2. Ramagopalan SV, et al. Expression of the multiple sclerosis-associated MHC class II allele HLA-DRB1*1501 is regulated by vitamin D. PLoS Genetics. 2009;5:e1000369. http://www.plosgenetics.org/article/info:doi/10.1371/journal.pgen.1000369. Accessed July 26, 2010.
3. Pierrot-Deseilligny C. Clinical implications of a possible role of vitamin D in multiple sclerosis. Journal of Neurology. 2009;256:1468.
4. Smolders J, et al. Vitamin D status is positively correlated with regulatory T cell function in patients with multiple sclerosis. PLoS One. 2009;4:e6635. http://www.plosone.org/article/info:doi/10.1371/journal.pone.0006635. Accessed Mar. 1, 2013.
5. Dietary supplement fact sheet: Vitamin D. Office of Dietary Supplements. http://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminD-HealthProfessional/?print=1. Accessed Mar. 1, 2013.
6. Dietary Reference Intakes for calcium and vitamin D. Institute of Medicine. http://www.iom.edu/Reports/2010/Dietary-Reference-Intakes-for-Calcium-and-Vitamin-D.aspx. Accessed Mar. 1, 2013.
7. Vitamin D. The Merck manuals: The Merck Manual for Healthcare Professionals. http://www.merckmanuals.com/professional/nutritional_disorders/vitamin_deficiency_dependency_and_toxicity/vitamin_d.html?qt=&sc=&alt=. Accessed Mar. 1, 2013.
8. Weinstock-Guttman B, et al. Vitamin D and multiple sclerosis. The Neurologist. 2012;18:179.
9. Biström M, Sundström P, Salzer J. Vitamin D and multiple sclerosis: where do we go from here? Expert Rev Neurother. 2014 Jan;14(1):9-18.
המידע המוצג באתר זה נועד להתרשמות כללית בלבד ואינו מהווה המלצה לטיפול או תחליף לאבחון מקצועי ע"י רופא מומחה.
