סחרחורות

איבחון וטיפול בסחרחורת

מהי סחרחורת?
סחרחורת- היא תלונה שכיחה מאוד ומציקה מאוד שיכולה להופיע בפתאומיות או באופן הדרגתי ויכולה לארוך מס' דקות אך לעיתים נמשכת ימים ואף יותר. במידה והתלונות נמשכות מופנים המטופלים לבדיקה לרוב לרופאים נוירולוגים או רופאי אא"ג.

בכדי להבין היטב מה הסיבה לסחרחורת, יש צורך להגדירה היטב. אנשים שונים שמתלוננים על סחרחורת יכולים להרגיש דברים שונים אבל עדיין ישתמשו באותה מילה- סחרחורת- בכדי לציין את שחשים. במאמר זה ננסה להבין אילו מנגנונים מעורבים בתחושת שיווי המשקל.

איך אנחנו חשים יציבות?

בגופנו קיימות מספר מערכות שחייבות לעבוד בתאום בכדי לספק לנו תחושה של שליטה במיקום גופנו ובראש וראשונה מיקום הראש עצמו במרחב.

מערכת הראיה: מקבלת אינפורמציה משתי העיניים במרחב, מארגנת הנתונים ומעבירה אותם אל קליפת המוח. התאום בין העיניים דורש פעילות תקינה של עצבים ומסילות בגזע המוח בכדי ליצור תמונה אחידה בזמן שאנו מסיטים את המבט לכיוונים שונים וכן בזמן שאנו עוקבים אחר חפץ שנע בשדה הראיה שלנו. פגיעה או תפקוד לקוי מסיבות שונות של מסלולים אלו יגרום לנו פעמים רבות לתחושה של חוסר איזון במרחב ומיידית יגרום לנו להרגשה של חוסר יציבות.

המערכת הוסטיבולארית: הינה מערכת עניפה שכוללת חיישני שיווי משקל מתוחכמים החשים תאוצה/תאוטה (שינוי מהירות) שאנו מבצעים עם גופנו אך בפרט עם הראש במרחב בכיוונים שונים. המידע הזה עובר משתי האוזניים הפנימיות אל גזע המוח ומשם למוח הקטן. מידע זה מספק למוחנו דרך לשלוט בתנועות העיניים שלנו בזמן שאנו זזים בכדי לשמור על תמונה יציבה, וכן לשמור על שיווי משקל בעמידה ובתנועה. כאשר מערכת זאת אינה עובדת כשורה אפילו בצד אחד נוצר מצב בו המידע המגיע מהאוזן הפנימית יהיה שונה מהמידע שנחוש בעינינו.

את הסתירה הזאת המוח שלנו לא יודע לפתור אלא לוקח לו זמן רב להתרגל ולדעת להבחין מהו המידע השגוי ולכן בטווח המיידי תיווצר תחושה ברורה של סחרחורת.

מערכת התחושה:

מידע תחושתי עובר בכל עת מכל חלקי גופנו אל המוח.

אולם גם בין התחושות ישנן סוגים שונים של תחושות.

תחושה שטחית למגע קל, כאב וטמפרטורה הינן תחושות שמודעות מאוד לכל אדם ובמידה והן נפגעות מחוש מייד ברדימות עיקצוץ או נימול בגפה, אך לרוב תחושות אלו אינן משפיעות בצורה בולטת על היציבות שלנו, וברוב הפעמים לא תלווינה אצל המטופל בתחושה של חוסר יציבות או סחרחורת.

אולם בנוסף לתחושות אלו קיימות בכל הגפיים מערכות תחושה שאנו פחות מודעים להם שכוללות בעיקר חיישנים לתחושה עמוקה של מנח של הגפה ומצב המפרקים. המידע קשור בעיקר למיקום המדוייק של כל פרק ופרק ובאיזה מצב הוא – ישר או מכופף. אמנם אנחנו לא שמים לב כל הזמן אם כף הרגל מכופפת למעלה או למטה אבל מוחנו יודע זאת בכל רגע נתון ומתחשב בכך בכדי לתכנן את ה- "צעד הבא" שאנו עושים תרתי משמע. בעיה בתחושות אלו לא תגרום להרגשה של רדימות או נימול אלא לחוסר יציבות בפרט בזמן תנועה, הליכה ריצה, קפיצה, ובמיוחד כשהראות לקויה.

בעת חשיכה מערכת הראיה מתקשה להבחין במהירות הדרושה באופי תוואי השטח (כגון מדרכה, שקעים בכביש או במשטח עליו דורכים או חפצים מכשילים). במצב שכזה מהירות התגובה שלנו מאוד תלויה בתקינותן של מסילות התחושה העמוקה. ליקוי בתפקודן עלול להסתיים במעידה ואף בחבלות.

המטופל שלא מבין מדוע נפל, עשוי להתלונן על סחרחורת ולפנות לקבלת עזרה אך פעמים רבות האיבחון נדחה כי מערכת זאת אינה נבדקת.

DIZZINESS– הינו מצב בו אדם חש ערפול חושים, אם כי אין ממש תנועה של הסביבה אלא הרגשה של חוסר יציבות פנימית. מצב זה עשוי ללוות מחלות רבות שמשפיעות על ההרגשה הכללית של האדם, דוגמת זאת שחשים בזמן שחולים במחלה ויראלית כמו שפעת. אין מדובר במחלה נוירולוגית אולם האדם, שבהחלט סובל מבעיה שמשפיעה על קהות חושיו ובצורה הבולטת ביותר מתבטאת בסחרחורת מסוג זה. במצב קיצוני תחושה זאת יכולה להגיע למצב דומה לעילפון, ואף לאיבוד הכרה.

לעיתים יש נטיה לבלבל מצב זה עם ורטיגו ולהתחיל בירור נרחב לורטיגו שבעצם אינו בכיוון הנכון.

במקרה של סחרחורת מסוג DIZZINESS יש לבדוק תגובה לתרופה, ירידה או שינוי בלחץ הדם, לבצע בדיקות דם מקיפות ולשלול בעיה קרדיאלית (לבבית) בכדי לשלול מצבים מסכנים דוגמת בעיות מסתמיות או הפרעה בקצב הלב (קצב לב נמוך).

ורטיגו – VERTIGO, מה זה אומר ?

בשונה מסחרחורת שמאופיינת כ-DIZZINESS. יש מטופלים שמתלוננים על חוסר יציבות שמלווה בתחושה של שיוט (החדר עצמו שט בכיוון אחד) או תנועה של הסביבה (סיבוב של החדר). התופעה יכולה להיות מלווה בתלונות אחרות כמו צפצופים באוזן, ירידה בשמיעה , בחילות או הקאות. מצב שכזה מכונה ורטיגו ודורש בירור רציני יותר .

לקיחת אנמנזה מהמטופל

החלק החשוב ביותר באבחון סחרחורת הוא ההבנה של תלונות המטופל.

כאמור לעיל, כיצד החלה הסחרחורת ? כמה זמן ארכה?

בזמן סיבוב במיטה בלילה ?

בזמן קימה מהירה משכיבה לעמידה ?

חזרה של הרגשת סחרחורת כל אימת שמנסים לזוז להרים או לכופף את הראש ?

האם היו תלונות נלוות כגון, כאב ראש? רדימות בגפיים? כפל ראיה? הקאות?

בדיקה נוירולוגית:

הבדיקה הנוירולוגית כוללת הערכה של כל עצבי הגולגולת ובפרט דגש על תנועות עיניים בעקיבה , ותנועות עיניים מהירות וכן בדיקה לבחון האם יש ריצוד הלוך ושוב של העין בכווני מבט שונים- המכונה ניסטגמוס ( ניד בעברית). בהמשך ביצוע של בדיקת כח, מסילות תחושה רפלקסים, יציבה, בדיקות שווי- משקל, ותפקודי המוח הקטן (מוחון). בנוסף לכך יש צורך להשלים בדיקה הנוירואוטולוגית. ( בדיקת תקינות מערכות שוו"מ שבאוזן). לאחר בדיקה מקיפה כזאת, יכול הנוירולוג לומר האם הוא מאתר בעיה עכשווית אובייקטיבית באחד מהמסלולים שנבדקו.

אחת הבדיקות החשובות לביצוע מכונה DIX HALLPIKE ויש לבצעה בנוכחות בודק שבקי בבדיקה ויודע לפענחה.

אבחנה מבדלת- סיבות אפשריות למצבי ורטיגו.

רשימת האבחנות שיכולה לגרום לורטיגו ארוכה ותלויה האם קיימות תלונות נוספות?

האפשרויות השכיחות על רקע בעיות באוזן הפנימית:

דלקת בעצב שיווי המשקל- VESTIBULAR NEURONITIS- מדובר בדלקת מקומית בלבד אותה ניתן לאבחן בבדיקה מדוקדקת אצל נוירולוג ולא בבדיקות דם שגרתיות . טיפול קצר בפרדניזון (סטרואידים) מקצר את משך הסימפטומים ועשוי לשפר התלונות גם בטווח הרחוק.

ורטיגו התקפי תלוי שינוי תנוחה – BENIGN PAROXYSMAL POSITIONAL VERTIGO- או בקיצור BPPV (בעיה שכיחה יחסית מאוד). פה מדובר בתופעה שמצד אחד יכולה אוד להפחיד את המטופל שלרוב מדווח על הופעה פתאומית של התקפים של ורטיגו בהם כל החדר ממש מסתובב בכל פעם שהמשנה את תנוחת הראש מתיישב במיטה או רוכן קדימה לשרוך הנעליים, או אפילו סיבוב מצד לצד במיטה בלילה. המקור לבעיה נובע מהינתקות של קריסטלים קטנים בתעלות שיווי המשקל באוזן הפנימית באחת האוזניים לרוב או לעיתים נדירות בשתיהן. בכל פעם שקיים שינוי בתנוחת הראש שטים האוטוליטים הקטנים המרחפים בנוזל וגורמים לתחושת שיוט או סיבוב. האבחון כאמור קצר ישר ולעניין במהלך הבדיקה אצל הנוירולוג. הטיפול ניתן לביצוע על מיטת הנוירולוג (טיפול בתמרון על שם אפלי) ובהמשך בטיפולי פיסיותראפיה ייעודיים לתעלה בה נמצאה הבעיה.

טיפולים אלו עשויים לפתור את הבעיה במרבית המקרים.

מחלת מנייר- מחלה יחסית נדירה בה מופיעים התקפי סחרחורת מלווים לעיתים בהקאות, טנטון (צלצול באוזניים) וכן ירידה מצטברת בשמיעה.

גדול שפיר של עצב שיווי המשקל- VESTIBULAR NEURINOMA (מכונה גם שוואנומה). הוא ממצא שיכול להיות לעיתים סיבה לירידה בשמיעה או לסחרחורת. הטיפול יכול להיות בהקרנה ממוקדת לגידול או בהסרתו המלאה, כמובן לפי גודל הגידול ונסיבות המטופל.

מחלות מערכת העצבים המרכזית :

אירוע מוחי של גזע המוח או המוחון ( אוטם או דימום מוחי)

מחלות דלקתיות של מערכת העצבים- וסקוליטיס, טרשת נפוצה ומצבים אחרים דומים.

מחלות גידוליות של המוח

דיסקציה של עורק חולייתי (VERTABRAL ARTERY DISSECTION).

יש לזכור כי אבחון מהיר של סחרחורת ובדיקה בהקדם יכולים לשפר מאוד את סיכויי האבחון באופן משמעותי ולהתאים טיפול נכון.

הטיפול בסחרחורת על רקע ארוע מוחי מחייבת גישה דחופה ומיידית השונה מהטיפול בסחרחורת הנובעת מבעיה באוטוליטים שבתעלות שיווי המשקל באוזן הפנימית (BPPV) או ומכאן החשיבות של טיפול נכון ומדוייק בתלונה כה שכיחה זאת.