שבץ מוחי

שבץ מוחי (מכונה גם "אירוע מוחי"; או במינוח הרפואי המקצועי( Stroke , הוא מצב חירום רפואי שעלול גם לעיתים את חיי המטופל, או להשאירו עם נכות קבועה.

בד"כ הסיבה היא הפרעה באספקת דם לאזור מסויים במוח שלרוב תתבטא בהופעה פתאומית של אחד או יותר מהסימנים הבאים :חולשה של פלג גוף, סחרחורת סיבובית, כפל ראייה, צניחת זווית הפה , קושי בהבנה או בשליפה של מילים, רדימות/נימול בצד אחד של הגוף או הפנים).
לעיתים תלונות אלו יגיעו ויחלפו במהרה, לאחר מספר דקות ואז מדובר בארוע מוחי חולף, (ובמונחים רפואייםTIA : Transient Ischemic Attack). במקרה זה מדובר בסימפטומים חולפים והפיכים.

ההבדל היחיד בהגדרה בין ארוע חולף (TIA) לשבץ מוחי (Stroke) הוא משך האירוע.
חשוב לזכור , כי אמנם שבץ מוחי חולף תוך 24 שעות בלי להשאיר סימנים – אולם 10% מהמטופלים יחוו ארוע מוחי חדש חוזר נרחב תוך 3 חודשים!!!
גורמי סיכון נוספים לשבץ מוחי לאחר TIA כוללים: גיל מבוגר, סוכרת והפרעה בדיבור בזמן האירוע. לפיכך, TIA מהווה אות אזהרה חשוב לשבץ מוחי –ומחייב התייחסות כאל אירוע חירום רפואי,כמו תעוקת חזה(אנגינה פקטוריס) המצריך פניה מיידית לחדר המיון.

שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בעולם המערבי (אחרי מחלות לב וסרטן). בסך הכל הוא אחראי לכ-20% ממקרי התמותה בקבוצת הגיל השלישי.

בארץ לוקים מדי שנה מעל 10,000 איש בארועים מוחיים. שכיחות האירועים שווה בין גברים לנשים – אולם נשים נוטות להיפגע ממנו בצורה קשה יותר.
אותם גורמי סיכון הקשורים למחלת עורקי הלב קשורים גם להתפתחות של שבץ מוח. לכן, הרווח בטיפול מונע מקדים הוא כפול: מי שיטפל בגורמי הסיכון לאוטם שריר הלב – ירוויח, במקביל, גם סיכון מופחת ללקות בשבץ מוחי.

איך ניתן למנוע שבץ מוחי ?

גורמי הסיכון לשבץ מוחי כוללים: יתר לחץ דם לא מאוזן; סוכרת; נטיה משפחתית לארועים מוחיים, מחלות לב וכלי דם אצל ההורים או אחד האחים (בגיל 55 ומטה); עודף שומנים וכולסטרול בדם; עישון; קיומה של מפרצת (מולדת או נרכשת); וכן מטופלים שסובלים מהפרעת קצב של הלב שיכולה לגרום לארועים מוחיים- פרפור הפרוזדורים.
יש לציין כי גם הסטוריה של מיגרנה עם אאורה- גם היא גורם שקשור בשכיחות יתר לשבץ מוחי.

לכן חשוב לציין כי הצעד החשוב ביותר הוא המניעה של שבץ מוחי על ידי טיפול בכל אחד ואחד מגורמי הסיכון באופן פרטני: הפסקת עישון, פעילות גופנית והפחתה במשקל, איזון יתר ל"ד, איזון סוכרת (ראשית על ידי ירידה במשקל), והפחתת שומני הדם.

מטופלות אשר להן מיגרנה עם אאורה טוב יעשו אם ימנעו משימוש בגלולות המכילות אסטרוגן.
מטופלים אשר להם קרובי משפחה שלהם נמצאה מפרצת מוחית להיבדק ע"י נוירולוג בכדי לאתר מפרצות במצב אסימפטומטי.

שבץ מוחי- מה קורה בשלב החריף ?

תאי מוח שלא מקבלים חמצן וגלוקוז מפסיקים מיידית לתפקד באזור בו נפגעה אספקת הדם.

קיימים שני סוגים של שבץ מוחי :

1. רוב הארועים המוחיים (85%) נגרמים ע"י קריש דם שנוצר באחד מכלי הדם או בלב ועבר בזרם הדם עד שהגיע למוח שם חסם כלי דם, קטן או גדול יותר (שבץ מוחי חסימתי).

2. הסוג השני של שבץ מוחי (כ-15% מהמקרים) נובע מדימום שפורץ מכלי דם ("שבץ מוחי דימומי"), ויצירת שטף דם שלוחץ על האזורים מביבו ואף עלול לגרום במהירות ללחץ תוך גולגולתי גבוה ואף למוות.

הטיפול הדחוף והחשוב:
במידה ויש חשד שמדובר בשבץ מוחי יש לוודא כי המטופל נושם היטב ובהכרה מלאה, ולהביאו בדחיפות לחדר המיון.
חולה שמתקבל בחדר המיון עם סימנים אופייניים לשבץ מוחי, עובר תחילה בדיקה גופנית ("בדיקה פיסיקלית") מדוקדקת על ידי נוירולוג, שבה ניתן לאבחן את שבץ המח ולהעריך איזה איזור במוח נפגע, ומה דרגת החומרה של השבץ המוחי.
בבדיקה זו מתרשם הנוירולוג מהדיבור ומהשפה של המטופל (האם הדיבור ברור ומובן? האם הוא מדבר בהגיון?) ומהתפקוד המוטורי (כח שרירים), והתחושתי: גם הקואורדינציה ותפקודי המוחון נבדקים וכן שדות הראיה. במידה והנוירולוג מתרשם מחשד לשבץ מוחי יבוצע CT מוח מיידית (ללא חומר ניגוד), בכדי לשלול ארוע דימום מוחי (שבץ מוחי דימומי) .
במידה ודימום מוחי נשלל מדובר ככל הנראה בארוע על רקע חסימת שלי דם ע"י קריש דם (שבץ מוחי חסימתי).
במקרה שכזה, קיימת דחיפות להתחלת טיפול בתכשיר ממיס קרישי דם (טיפול טרומבוליטי) שנקרא tPA שניתן דרך הוריד בזריקה ובהמשך בעירוי במשך שעה נוספת.
על הזריקה להינתן תוך 4.5 שעות מרגע התחלת השבץ המוחי ולכן מכאן החשיבות העליונה בהגעה לחדר המיון מוקדם ככל האפשר, להיבדק ע"י נוירולוג ולעבור את בדיקת ה- CT.
את התרופה מוסמך לתת רק נוירולוג מומחה ורק בתוך בית חולים.
כידוע כל בדיקה והערכה רפואית אורכת זמן ולכן יש לצמצם את הזמן מרגע הופעת התלונות עד שהמטופל מגיע למיון ככל הניתן.
בחדרי מיון רבים בארץ קוצר משך הזמן הדרוש בתוך כותלי בית החולים להערכה עד למינימום האפשרי. הטיפול ממס הקריש הדגים יעילות בחלק מהמטופלים עם שבץ מוחי אולם בחלק מהמטופלים על אף הטיפול לא יהיה שיפור בעוד באחרים יהיה שיפור ניכר בתפקוד. שיפור זה יכול להתפרס על פני ימים.

כל חולה שבץ יאושפז בבית חולים ויעבור הערכה נוירולוגית וכן בדיקות עזר בכדי למצוא מהי הסיבה לשבץ המוחי ובכדי להתחיל טיפול שיעזור במניעה מוקדם ככל הניתן של שבץ מוחי חוזר נוסף בפרט ב-3 חודשים הקרובים.

טיפול נוסף שמוצע בפרט במרכזים רפואיים גדולים הוא צנתור מוח, בו ניתן להסיר את קריש הדם באופן מכאני ע"י צנתר מיוחד במקרים בהם הקריש גדול מספיק בכדי לחסום כלי דם גדול יחסית. טיפול זה אינו מתאים לכל מטופל בהכרח וההתאמה קיימת במקרים בהם רואים חסימה של כלי דם מוחי בבדיקת CT Angio של עורקי המוח המתבצעת בחדר המיון.

סיכום:

1. יש להפחית ולטפל ככל האפשר בגורמי סיכון לשבץ מוחי מבעוד מועד (מניעה ראשונית) !

2. במידה וקרה שבץ מוחי או יש חשד לשבץ מוחי – יש להגיע באופן מיידי לחדר מיון (לא למוקד או
מר"מ) בו נמצא נוירולוג , שם ניתן יהיה לאבחן ולטפל בטיפול דחוף להמסת קריש, בכדי לנסות
ולהפחית את הנזק האפשרי מהשבץ המוחי הנוכחי.
בהמשך חיוני לא פחות להקפיד ולבצע את כל ההנחיות בכדי להקטין את גורמי הסיכון לשבץ
מוחי חוזר (מניעה שניונית).

דילוג לתוכן